חסר רכיב

יונה גרנות (גלבר)

יונה גרנות (גלבר)
תאריך לידה: ל' בכסלו תרס"ט - 24.12.1908
תאריך פטירה: כ"ג אדר ב' תשמ"ו - 3.4.1986

תולדות חיים (סופר מפי אלתר גרנות):
יונה נולדה בשנת 1908, בנר החמישי של חנוכה, בעיר "מיר" בגליציה, הידועה בישיבה הגדולה שלה, ממנה קמו גדולים בתורה. (גליציה היתה בשלטון הקיסרות האוסטרו – הונגרית עד 1918 ובין שתי מלחמות העולם בשלטון פולין). יונה התייתמה מאב בגיל צעיר ואימה הייתה המפרנסת. היו לה שני אחים – אחד יותר מבוגר ואחד יותר צעיר. המבוגר נטה לתנועת ה"בונד" שלא הייתה ציונית. הצעיר היה מושפע מהציונות. יונה חלמה על עלייה לארץ. שני אחיה ברחו לברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה. הצעיר היה בדרך לארץ ובוילנה (ליטא) נעלם. יונה עלתה לארץ בעליה החמישית , בשנת 1929, הצטרפה לקבוצת "הכובש" שישבה בכפר סבא. העלתה גם את אמה לארץ והתיישבו ברמת הכובש. יונה הייתה נערה יפה וחברותית. אני זוכר את היום שהגיעו לקבוצת "הכובש" שתי בחורות אחרי הפסקה ארוכה בעליה. אלו היו יונה וחוה והשמחה הייתה גדולה בקבוצת "הכובש" עם בואן של שתי הבנות. יונה הייתה בחורה יפה מאוד ואנו התיידדנו והתחתנו בשנת 1929. יונה עבדה הרבה שנים במטבח. הייתה טובת לב והצטערה על כל עוול שנעשה לחבר. דאגה מאד לילדים וביחוד לנכדים. תמיד הייתה מכינה לנכדים ממתקים, הם כבר ידעו שיש לה "אזעקעלע" בשבילם – שקית עם דברים טובים וטעימים. בשנים האחרונות סבלה מאד מכל מיני מחלות. עברה שלושה ניתוחים בימי חייה ולא רצתה יותר ללכת לבית החולים. התקשתה בהליכה, רגל אחת התנפחה, לניתוח ההכרחי לא הסכימה. לא נכנסה לרופא: "הוא לא יעזור לי כלום". יונה הייתה רעיה מסורה למרות מחלתה וחולשתה. תמיד בבואי מהעבודה מצאתי כוס שתיה וכיבוד קל על השולחן. הייתה אומרת: "תודה לאל שאתה בריא ויכול לדאוג לי". לא נשכח אותה, יהי זכרה ברוך.
אלתר גרנות.


קטע משיר של איציק מאנגר (נקרא על יד קברה של יונה)
פונה הנערה ולוחשת לראי: "אחת ועוד אחת הן שתים" באות ביעף שלוש יונים, יונים צחורות כנפיים
עוצמת עייניה הנערה ושבה פוקחתן. "את טבעת האושר, יונים לבנות, הביאו לי חיש לכאן !"


דברים על הקבר – נירה כהן
היום אנחנו מלווים אותך יונה בדרכך האחרונה, נפרדים מחברה ותיקה שעשתה דרך ארוכה וחלוצית בארץ ישראל ובקבוץ. אני הכרתי אותך לראשונה לפני 33 שנה כשעלינו לעינת. היית אשה יפה, וחברים ותיקים מרמת הכובש תמיד ספרו שכשהיית צעירה היית יפהפיה. יונה, את היית אשה שאהבה דברים יפים והיה לך הרבה טעם טוב. אני זוכרת שתמיד עצרת אותי בדרך והייתה לך תגובה על המראה שלי, הלבוש והקישוטים. שאלת: איפה את מוצאת את כל הדברים היפים שלך? " על כל חג או אירוע שהיה במשק טרחת להגיד מה מצא חן בעינייך ומה היה מיותר. הקפדת לבוא לכל אירוע. אהבת את השיר, את הקישוט, את התנועה ותמיד לוותה אותך בת-שחוק נעימה וחברית. אני יודעת שהרבה שנים עבדת במטבח והיית המבשלת. את זכורה לי עובדת בגינה שלך, אוהבת פרח ועץ. היה לך יחס חם לבעלי חיים. היית אשה עם נשמה. גידלת שלושה בנים ואני חושבת שהכישרון שלהם באומנויות והיחס החם שלהם, גם לאנשים וגם לסביבה, בא ממך. היית אשה שידעה לחוות חוויות עם עיניים פקוחות והיה לך לב חם למשפחתך הקרובה ולחבר וילד שחי בסביבתך. בשנים האחרונות לחייך ידעת הרבה צער. היית חולה, מחלתך הכבידה בראש וראשונה עלייך. ראיתי את העצב בעיניים, ידעתי שאת פגועה. בני משפחתך עברו יחד אתך תקופה ארוכה של סבל גופני ונפשי. ביום בו נפטרה אלישבע, כלתך האהובה, נשברת גם את. לא יכולת לעמוד יותר ביגון ובצער הגדולים מנשוא, ולא קמת יותר ממיטת חולייך. משפחת גרנות – הרבה כאב וצער מלווים אתכם בשנה האחרונה. המכות ניתכות אחת אחר השנייה, וכולנו משתוממים מאיפה לוקחים כוחות נפש להמשיך לעבוד ולפעול ולעזור אחד לשני. לך יונה יש חלק גדול ומכובד – באישיות של בניך, ואנו מאמינים בך אלתר שיהיה לך הכח לראות את המשפחה החמה והטובה שיש לך. שעם כל הכאב והצער והקושי הגדול בפרידה מאשה שחיית איתה כל כך הרבה שנים. יעמדו לזכותך רגעים יפים עם נינים, נכדים וילדים. תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.


חסר רכיב