חסר רכיב

בתיה בנדר (גורביץ')

בתיה בנדר (גורביץ')
תאריך לידה: כ"ח אלול תרס"ו - 18.09.1906
תאריך פטירה: 24.02.1983
תולדות חיים

בתיה נולדה להוריה פרידל ומרדכי גורביץ' בעיירה קורניץ, עיירה יהודית בליטא, סמוך לוילנה. רק כעשירית מתושבי העיירה היו גויים. קורניץ היתה מרכז לחסידי חב"ד. בית גורביץ' נמנה על זרם זה.

אביה של בתיה היה רב אך בני הנעורים נגרפו כולם לחזון הציוני. חמשת הבנים והבנות של משפחת גורביץ' בגרו כחילונים, חברים בתנועת נוער ציונית חלוצית. כולם דיברו עברית שוטפת וקיימו פעילות תרבותית ענפה בעברית.

בספר הזיכרון לעיירה קורניץ מוזכרת ההצגה "מיכל בת שאול" בה מילאה בתיה את תפקיד מיכל. לאחר ההופעה, בלחץ הקהל, שלא מצא מקום בהצגה הראשונה, הציגו אותה פעם נוספת.

רוב רובם של יהודי קהילת קורניץ ניספו בשואה.

בתיה השלימה את לימודיה בגימנסיה היהודית בוילנה.

בתיה עלתה לארץ ישראל בשנת 1924. הייתה זו עבורה חוויה רגשית עצומה. לילדיה זכור סיפור השלכת הנעליים מן הספינה. למראה חופי יפו, בטרם הורדה אל סירת המשוטים של הספנים הערביים השליכה נעליה אל הים, וקראה: "לבל תטמא אדמת הגולה את אדמת ארץ ישראל".

בתיה הגיעה ישר אל קבוצת "מעבר" בפתח תקוה, שהפכה לימים לקיבוץ גבעת-השלושה. מן הקיבוץ היא נשלחה ל"בית הספר לגננות ושתלנות" בנהלל.

בשובה מלימודיה פגשה בעגלון הקיבוץ, יצחק בנדר, שנשלח לאסוף את ה"סטודנטית" מתחנת הרכבת בראס-אל-עין (ראש העין) לקיבוץ. האהבה ביניהם ניצתה. בנדר שהיה קניין הקיבוץ העניק לה תשורת אהבה : סבון שרכש בפתח-תקווה.

בשנת 1930 הם הפכו לזוג ונישאו. שלא כמקובל באותם ימים, הם נישאו אצל רב המושבה פתח תקוה בחופה כשרה.

בגבעת השלושה עבדה בתיה במשתלה עם קבוצת חברות שביקשו לשלב בין העבודה החקלאית לצורך בעידון נשי, ביופי. על כך כתבה בתיה באוסף שהוציאו חברות הקיבוצים דאז: "חברות בקיבוץ" שיצא בשנת 1944.

בתיה הייתה חברה "בהגנה". במסגרת זו השתתפה בקורס מפקדות. עם השנים התקבצה בארץ ישראל כל משפחתה הענפה (אחיה הצליח לשמור ולהציל את בני המשפחה בקורניץ בעת המלחמה ולהעלותם לישראל), וביתה בעינת היה מרכז למשפחה.

עם המעבר לעינת היה צורך לעבות את הצוות החינוכי ובתיה נשלחה לתל-אביב ללמוד בסמינר הקיבוצים. בשנת לימודיה אהבה במיוחד את שיעורי ה"דוד מרגולין" (יהושע מרגולין, המורה לטבע) שכן שיעורים אלו חיברו את אהבתה לילד עם רגישותה לצומח ולעבודת הגינה. בתיה השקיעה מאמץ רב ביצירת אווירה חינוכית בכיתה ובבית הילדים: יצרה כרטיסיות, פלקטים לוחות משחק, ערכה מסיבות ימי הולדת וחגים, הצגות ושירים. היא אהבה את תלמידיה והם השיבו לה בחום.

בעינת נתנה ביטוי לאהבת הבמה: היא לקחה חלק במופע הפנטומימה הקומי "חתונה בעיירה קטנה" שהוצג פעמים רבות במסיבות כלולות בעינת. בתיה מילאה ברצינות את תפקיד אם הכלה.

לבתיה ויצחק נולדו ארבעה ילדים: הבכור עלי נולד ב-1932. יונתן נולד ב-1942. גדליה  נולד ב-1944 ובת הזקונים – הילה נולדה ב-1947.

בתיה נפטרה לאחר מחלה ממושכת ב-1983.

 

יהי זכרה ברוך.

המשפחה

 

 

חסר רכיב