חסר רכיב

יפה (מגדה) אפטר - וייס

יפה (מגדה) אפטר - וייס
תאריך לידה: תרצ"ב
תאריך פטירה: 26.01.2005


תולדות חיים


יפה -מגדה נולדה בעיר קולצאי שבהונגריה , בת יחידה להוריה אליזבט טרנר ואלכסנדר וייס. האב אלכסנדר עזב את הבית עוד כשהייתה תינוקת ונסע לאמריקה ושם נעלמו עקבותיו. האם אליזבט התחתנה בשנית עם רופא שיניים ועברה להתגורר בדברצן, שם ניהלה אליזבט אמה את סניף הדואר המקומי.

במלחמת העולם השניה, כשהיתה מגדה בת 12, הגרמנים השתלטו גם על הונגריה ובשנת 1944 הופרדה מהוריה וסבתה וכל אחד מבני משפחתה נשלח למחנה אחר. הוריה נספו בשואה וכן גם שאר בני המשפחה; דודים ודודות והסבתא רוז'י שעזרה לגדל את מגדה בקולצאי.

מגדה נשלחה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. למרות כל הקשיים והזוועות היא ניצלה, ובשנת 1945 , כשהיא בת 13 בלבד, שחררו כוחות הצבא האמריקאי את שורדי המחנה הרצוצים והרעבים. מגדה נשלחה לשיקום והבראה למשך כשישה חודשים לבית חולים בשווייץ.

היא חזרה להונגריה, לבודפשט כדי לחפש את משפחתה שם לא מצאה אף אחד מבני משפחתה. מאחר שביתה אוכלס על ידי קומוניסטים שסירבו לאפשר לה להיכנס לבית, הצטרפה מגדה ל"הכשרה" שהכינה אותה וצעירים רבים אחרים לקראת עלייה לישראל. העלייה אורגנה על ידי הסוכנות היהודית.

בשנת 1948 עלתה לארץ והופנתה לקיבוץ עין חרוד. מגדה גילתה בן משפחה נוסף ששרד את השואה – אח של אמא שלה שהיה היחיד שנותר מ-8 אחים במשפחת טרנר. הדוד גר בכפר יונה ומגדה החליטה להצטרף אליו. היא אומצה למעשה על ידי הדוד ומשפחתו ושלושת ילדיהם, יעקב טרנר (לימים מפכ"ל משטרת ישראל וראש עירית באר שבע), עמוס טרנר, טייס בחיל האויר, ופואה טרנר.  

בכפר יונה פגשה מגדה את יוסף אפטר וב-25 ביוני 1949 הם נישאו.

הזוג קנה חלקת אדמה במושב בארותיים ועברו להתגורר שם. נולדו להם הבן משה והבת לאה. עקב מצב הצנע במדינה בתחילת שנות ה-50 החליטו בני המשפחה לעבור להתגורר בנתניה. מגדה השתתפה בתחרות מלכת יופי של העיר נתניה ונבחרה כ"מלכת הים". בעקבות הצלחתה בתחרות החליטה מגדה לשנות את שמה ל-יפה.

ב- 1958 עברה המשפחה לקבוץ פרוד שבגליל העליון ובשנת 1960 נולדה בת הזקונים זיוה. בשנת 1962 עברו בני הזוג עם שלושת ילדיהם לקיבוץ עינת.

בעינת עבדה יפה בעבודות שונות: בחדר האוכל של בית הספר (חב"ס) ובאולם התרבות "בית אחווה". כמו כן יפה למדה פדיקור ומניקור רפואי ועבדה במקצוע זה עד פרישתה. יוסף נפטר בשנת 1996 ולאחר פטירתו הורע מצב בריאותה של יפה והיא אושפזה בבית האבות "בית דובדבני" שבעינת שם חיה עד מותה.

יפה היתה כל חייה אישה רגישה ומופנמת. היא אהבה לקרוא ספרים. השואה שעברה כילדה בודדה, השפיעה על כל מהלך חייה. היא לא הרבתה לצאת מהבית. בעלה יוסף היה לה למשענת ועזרה בכל דבר.

יפה אהבה להאזין למוזיקה קלסית ובמיוחד לאופרטות הונגריות. התלבשה באלגנטיות ובמחסן הבגדים תפרו לה שמלות לפי הזמנתה.

קרוביה ציינו כי הייתה בעלת חוש הומור וכשנחה עליה הרוח היתה מספרת בדיחות וסיפורי מעשיות.

יפה ויוסף בעלה אהבו מאד לטייל בחוף הים של נתניה וברחובות הערים פתח תקווה ותל אביב.

יפה נפטרה ביום השואה ב-26 בינואר 2005 ונקברה בקבוץ עינת.

 

יהי זכרה ברוך.  

חסר רכיב