חסר רכיב

צבי (הירשקה) הגבעתי

צבי (הירשקה) הגבעתי
תאריך לידה: ג' אייר תרס"ז - 17.04.1907
תאריך פטירה: 02.04.1973


תולדות חיים


צבי, "הירשקה" כפי שכל מכריו כינוהו, נולד למשפחת חזנוביץ בעיר סלוצק, בפלך מינסק שברוסיה הלבנה.

הוריו היו ציונים וחסידי השפה העברית. אביו היה מורה לעברית ב"חדר" ועיתונאי.

הירשקה הצטרף מילדותו לתנועה הציונית, באגודת הילדים "פרחי ציון" ובתנועות נוער ציוניות שפעלו במחתרת עקב התנכלות השלטון הסובייטי לציונות. בגיל 15 הוא נעצר והועמד למשפט בעוון פעילותו הציונית. בגיל 17, בשנת 1924, גורש מרוסיה ועלה לארץ. הצטרף לקבוצת הפועלים "עין-טבעון" שעזרה בהקמת המושב כפר-יחזקאל. 

משם עבר לפתח תקוה לקבוצת הפועלים "עין חרוד" אשר יחד עם קבוצת "מעבר" ייסדו בשנת 1925 את קיבוץ גבעת השלושה. ב"גבעה", הירשקה עבד בכל עבודה, ובעיקר במטעים; פרדס הדרים ועצי פרי אחרים.

הירשקה סבל עוד מנערותו מנכות שגרמה לו קשיים בתנועה ובדיבור, אבל למרות נכותו לא נרתע מכל עבודה קשה. במשך שנים רבות ערך את עלון גבעת השלושה ובו הביע תכופות את דעותיו. גם לאחר המעבר לעינת המשיך לכתוב מאמרים בנושאים אידיאולוגיים ואורח החיים בקיבוץ ופרסם אותם בעלוני עינת וביומנו. רשימותיו הרבות קובצו בספר לזכרו בשם: אבני פינה להכרת עצמנו שיצא לאור על ידי קיבוץ עינת וקבוצת ידידים ב- 1977 .

בחייו האישיים לא שפר מזלו של הירשקה, הוא סבל מנכותו ואף נשאר ערירי וללא משפחה. הירשקה התמסר לפעילות ציבורית בעריכת העלון ושמר על חברות אמיצה עם כמה מוותיקי עינת ועם חברים אחרים בארץ. הירשקה מצא את מותו הטרגי בשנת 1973 בתאונת דרכים בעת שנסע לעין-חרוד לאזכרה לחבר שנפטר.

 

יהא זכרו ברוך.


שנתיים בעינת


כהרף עין חלפו עברו שנתיים מיום הנחת אבן הפינה לישובנו החדש,בשנתיים אלה עלה בידינו להקים ענפי משק מגוונים, גדולים ונרחבים, וביניהם גם כאלה, שלא היו עד עתה אצלנו. בראותנו עתה את הנקודה, בנויה ונבנית, אופפת אותנו ההרגשה של קורת-רוח. לא פיללנו, שבמהירות כזאת יעלה בידינו לבנות נקודה כזאת.ההיסטוריה של יישובנו החדש אינה מתחילה בשנתיים אלה. ראשיתה בתחילת המאבק כשהוצאנו ממנו, ואף יותר מוקדם – ביום 8.9.1950, שבו הכרזנו באסיפה כללית בגבעה, שאיננו רואים אפשרות לבנות את, משקנו החדש במשותף עם חברי הקיבוץ המאוחד.  הרבה עבר עלינו במשך שלוש וחצי השנים, שבענו מרורים.רצה  הגורל ושני הגופים שהתפלגו החלו לבנות את נקודותיהם מחדש, לכן לא עברה עלינו כוס התרעלה כמו על משק עין חרוד.אנשי הקיבוץ המאוחד בנו להם תיאוריה משונה מאד. הם רצו לדחוק את רגלינו מכל נחלה במשק, הם לא הבינו, כי לא הרי הפילוג הזה בקיבוץ המאוחד, כהרי כל פרשת הקיבוץ אחרת בו.בישיבות המרכז החקלאי ביוני 1951 טענו חברי הקיבוץ המאוחד בגבעה: גבעת השלושה וכל אשר לה, אדמותיה בנאזלה( הן שטח היסודי והן 3200 דונאם, שיקבלנו באותה שנה מהקק"ל) – הכול צריך להשאר נחלת הקיבוץ המאוחד,לְאחֵר אין חלק בגבעה. הקיבוץ המאוחד הוא שבנה את הגבעה, והחברים שעזבו – ילכו להם מהגבעה. אכן לולא עמדנו בפרץ ולולא המאבק שלנו – בשיטתיות, בהתמדה וברציפות – להכרת הצדק האלמנטרי של דרישותינו, שהגבעה שייכת לנו, יוצרי גבעת השלושה ובוניה מימיה הראשונים, כמו לחברי הקיבוץ המאוחד, היו חברי הקיבוץ המאוחד מצליחים לפורר אותנו ולהכניס תריז בחברתנו. אולם התקפותיהם גבשו עוד יותר את עמדתנו וליכדו את חברתנו ביתר עוז.בשנתיים אלה פעלנו רבות, בעיקר בשטח המשקי. המיזוג בין חבריגבעת- השלושה לבין חברי רמת-הכובש עלה יפה, כבר מהימים הראשונים שבם התחילו הגופים לחיות יחד. לא היו שום חיכוכים בין החברים, מעתה לא יוכר איש לפי צור מחצבתו, אולם בשטח יש עוד הרבה לפעול. עוד לא השלמנו את מעגל המוסדות הנבחרים, עוד ישנן תעיות ותהיות. אורבת לנו סכנה, שחברים יסתגרו יותר מדי בדירותיהם ויסיחו את דעתם מכל הבעיות שלנו.עלולה להיווצר זרות בין החברים, התרחקות מתפקידים ציבוריים, אדישות לענייני החברה. בשטח המשקי רבו ההשקעות, המרץ והיוזמה. מתפקידנו כעת להשקיע הרבה כוחות בחזית הארגונית- החברתית.


צבי הגבעתי–הירשקה (1955)


(הרשימה מתוך הספר לזכרו של הירשקה–אבני פינה להכרת עצמנו, תשל"ז – 1977,  הוצאת קיבוץ עינת).

 

 

חסר רכיב