חסר רכיב

אסתר בן-ישי - מקובר

אסתר בן-ישי - מקובר
תאריך לידה: ו' סיוון תרס"ח - 06.06.1908
תאריך פטירה: 30.11.1994

תולדות חיים


אימי אסתר, נולדה בחג שבועות להוריה, הדסה ודוד מקובר, היו לה ארבעה אחים: תנחום, יצחק, ברוך ויוסף ושלוש אחיות: רחל, פרידה וציפורה. בהיותה בת חמש נפטרה אמה ממחלה וסבתם לאה, אמה של האם המנוחה, גידלה אותה ואת אחיה. כשהייתה בת חמש עברה משפחתה לכפר ששכן ליד העיירה פלוצק, שם החלה ללמוד בבית ספר יהודי.  למשפחתה היתה חווה חקלאית, ובילדותה למדה לאהוב את הטבע ולטפל בבעלי חיים, ידע בו תשתמש בשנותיה בישראל. בת שש-עשרה סיימה לימודיה והחלה הכשרה בת חצי שנה של ארגון "החלוץ".

בשנת 1926, בהיותה בת 18, עלתה לישראל והגיעה ישירות לגבעת השלושה, בעקבות אחיה תנחום, שהיה מראשוני קבוצת "אחווה". עבדה בסלילת כביש פתח-תקווה-חדרה ובפרדס, ובסוף שנות העשרים השתלבה ברפת שהוקמה בגבעת השלושה. כל ימי חייה חלמה והאמינה בערכי העבודה, אותם מימשה בעבודה פיזית קשה, תוך התמדה ועיקשות, לשם היאחזות בקרקע ועיבודה. בהמשך, עברה לעבוד במשתלה, תפקיד עליו נאבקו רבות מהצעירות. בצוות המיתולוגי של עובדות המשתלה עבדו עם אמי רחל ברסלר, חביבה לויט, הינדה ולאחר מכן חוה צ'קובי, יוסף לרנר ואחרים. מהמפורסמות בהתנהלות צוות המשתלה, היו תחרויות בלתי פוסקות על הצטיינות בעבודה, החל מההגעה לעבודה בשעות החושך, יציאה מוקדמת לקטיף סייפנים וורדים, עבודה בסככות הצל ובמיון בצלים. אמא היתה ממובילות הצוות, ממעטת בדיבור, מרבה בדוגמא אישית של עבודה קשה.


בשנת 1945 נישאה אסתר לעזריאל בן-ישי ובשנת 1946 נולדתי אני- בנם היחיד יעקב (קובי).  


ב-1952 עם המעבר לעינת התבקשה לעבור עם צוות הרפת המוקמת "בנקודה" ועזרה בחליבה ובארגון הרפת, בצוות שכלל את משה קיפר, עלי בנדר ואחרים. מאוחר יותר חזרה לעבוד במשתלה וכן עבדה במטע התפוחים. בשנותיה האחרונות, עם סגירת המשתלה והמטע, השתלמה במחלקת ה-"פיניש" של בית החרושת "נעלי עינת" ושוב איתה הצוות התומך- חביבה מדורסקי, חביבה לויט, חנה שפירא (קנט) ואחרים.


אמא היתה מסורה לחבריה. לאמי ולאבי היתה חברות מופלאה עם שכניהם מוטיה וחביבה מדורסקי. חברות זו נשתמרה החל מימי האוהלים בראשית גבעת השלושה, דרך הצריפים ובחיים משותפים בבית הראשון שהוקם בעינת. התמיכה ההדדית, הפרגון, המעבר ביחד של ימי השמחה והעצב, היוו חלק ממערכת יחסים מיוחדת.

אמא עזרה לטפל בילדים בשעת מחלה ובשקט ובצניעות ידעה לאמץ ילדים ונערים אשר היו זקוקים לחום ולדמות אם. אמא אהבה פרחים ועצים, הגינה היתה מפלט של שקט ועבודת כפיים. ביתנו תמיד קושט בפרחים, הרגל נעים אותו הקנתה לכולנו- בנה ונכדיה. בנוסף, אהבה מוסיקה, תערוכות ותיאטרון.


בשנים האחרונות אמא היתה בבית הטיפולי עקב נכות ברגליה. בשנים אלו התמסרה לנכדיה ומשפחתה, ומצאה איזון בין דרישותיה מעצמה ובין דרישותיה מהסובבים אותה.


יהי זכרה ברוך.

קובי בן-ישי

  

חסר רכיב