חסר רכיב

משק'ה פז - שלזינגר

משק'ה פז - שלזינגר
תאריך לידה: כסלו תר"ע
תאריך פטירה: 01.03.1991

דברים על קברה:



אמא שלנו, סבתא, סבתא-רבה שלנו נולדה לפני כ- 82 שנה בעיר צ'חנוב בפולין למשפחה בת 13 נפשות. הוריה – אריה וטויבה (יונה) שלזינגר.

לא ידענו הרבה על ילדותה. בגיל 16 עזבה את הבית למגינת לב הוריה והגיעה להכשרה לקראת העלייה לארץ-ישראל. בהכשרה הכירה את אבא, בן זוגה לחיים – פייבל. בגיל צעיר הם נישאו וכזוג עלו לארץ ישראל. תקופה קצרה שהו בתל-יוסף ומשם עברו לפלוגת "הכובש" ששכנה בכפר סבא. שם נולד בנם הבכור איתן שהיה גם הבן הבכור של קיבוץ רמת- הכובש שההורים היו ממקימיו.


במשך שנים היתה משק'ה מנושאי העול בחינוך הילדים בקיבוץ. המומחיות שלה הייתה בטיפול בתינוקות, להם הקדישה את כוחה, יכולתה ואהבתה.

עם הזמן הרחיבו ההורים את המשפחה ונולדו להן עוד 4 בנות: נורית, יעל, יונה וורדה.


בשנות ה-50, עם הקרע בתנועה הקיבוצית, למרות כאב הלב, החליטו פייבל ומשק'ה וילדיהם, לעבור עם פלג חברי מפא"י לקיבוץ עינת. הייתה תקופה של צער על אובדן הבית. משק'ה נרתמה שוב לעול הטיפול בתינוקות ועסקה בכך עד שנתה האחרונה.

ילדי עינת שמשק'ה גידלה בבתי התינוקות ובפעוטונים, והורי הילדים, זכו לביטחון ולאמון בחינוך המשותף ואהבו את דרכה של משק'ה להגיב בעצה, בשיחה, בגערה וביחס אישי לכל ילד ומשפחתו.


משק'ה הייתה נאמנה לדרכה עד הסוף וכמעט לא התחרטה על העקרונות בהן האמינה כצעירה. לימים איבדה את פייבל, אבא שלנו, ומאז כמו מונח היה דוק של עצב על ימיה – אך את פעילותה לא הפסיקה. נכדיה הרבים תמכו בה פיזית ורגשית. בהתמודדות עם מחלתה גילתה אומץ וחוכמה שאפיינו אותה כל חייה. שמרה על זכותה למות בביתה, בין יקיריה, גלויה ופתוחה לדבר על מחלתה הקשה.


את ההספד הזה אמא שלנו לא הייתה אוהבת – אך אנחנו, את זה לפחות, עושים למעננו, למען משפחתנו הגדולה, למען כל הילדים, הנכדים והנינים שהעמידה , שיוכלו לזכור אותה בליבם.

 

יהי זכרה ברוך.

                                               

המשפחה

חסר רכיב