חסר רכיב

רחל גרבינסקי ברקוביץ'

רחל  גרבינסקי ברקוביץ'
תאריך לידה: כ"ט אלול תרע"ג - 01.10.1913
תאריך פטירה: 27.04.1989

תולדות חיים

רחל נולדה בלטביה להוריה אריה ובת-שבע פלקוב, בעיר לוצ'ין על יד הגבול הרוסי. המצב הכלכלי היה קשה, לכן רבים מהיהודים הגרו לדרום אפריקה וביניהם גם אביה של רחל. הוא חשב להעביר לשם את כל המשפחה.

לרוע המזל פרצה מלחמת העולם הראשונה, והמשפחה נשארה מנותקת מהאב. האם לחמה על הקיום. עשתה את כל המאמצים כדי שלא יורגש מחסור לילדים. בגמר המלחמה חזר האב אך כעבור זמן קצר נפטר וכל העול נפל על האם. היא דאגה שהילדים יקבלו השכלה.

רחל סיימה בית ספר תיכון ובית ספר למסחר. אהבתה לארץ ישראל התעוררה בעת לימודיה בבית הספר. המורה הרוסי הקריא להם שיר על פלשתינה ונהר הירדן והדבר הקסים את הילדים. רחל  הושפעה מאוד מנאומו של ז'בוטינסקי שביקר בעירם וקרא ליהודים לעלות לארץ ישראל. רוב הנוער השתייך לתנועת בית"ר ורחל ביניהם. אבל היא התאכזבה מהר מהרעיון הרביזיוניסטי.

רחל הושפעה מאוד מהשליחים של ההסתדרות והקיבוץ. היא וכמה מחברותיה עברו ל"החלוץ". זה היה בשנת 1934. היטלר כבר עלה אז לשלטון. האדמה החלה "לבעור" מתחת לרגלי היהודים. רוב הנוער התחיל לחשוב על עלייה לארץ ישראל. רחל הייתה שנתיים בהכשרה על יד ריגה. בתחילה היה לה קשה מאוד. לא היתה רגילה לעבודה קשה ולמנהגי חיים חדשים.

לאט לאט התגברה והחלה להכין עצמה לעלייה. קשה מאוד היתה לה הפרידה מאימה. היא ניחמה את האם שתעשה כל מאמץ שכל בני משפחתה יגיעו לישראל. אבל גורלם נחרץ בשואה וכל המשפחה נספתה.


בשנת 1936 הגיעה לישראל , ומכאן החלה פרשת הנדודים ממקום למקום...

התחילה בקיבוץ גשר ומשם לגרעין פועלות שעבר הכשרה בשכונת בורוכוב (גבעתיים). עברה עם הגרעין לקיבוץ גליל-ים ושם נישאה לאברהם ברקוביץ' ז"ל. לזוג נולדו 3 ילדים . הבת הבכורה מיכל והבנים אהרון ואמנון. בשנת 1952 , עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, עברה המשפחה לקיבוץ נצר-סירני ושם חיו כשנתיים – עד 1954 . בשנת 1954 עברה המשפחה לעינת. בעינת היו לרחל שנות אושר. הילדים גדלו , בלטו בכשרונם באמנות , ציור, ריקוד ושירה והביאו נחת להוריהם. הבעל אברהם עבד בתפקידי נהול במאפיית עינת , ביקבי פרידמן – תנובה, והיה פעיל באגוד המקצועי ההסתדרותי של פועלי המחט. בשנת 1967 נפטר אברהם באופן פתאומי. האסון השפיע קשות על רחל וילדיה. עבר זמן עד שהתאוששה .

רחל החלה לעבוד במזכירות ה"איחוד" ואח"כ בתק"ם בתל-אביב , במחלקת הסטטיסטיקה. שם מצאה את מקומה, רכשה לה מספר חברות ולאט לאט חזרה לעצמה. באותו זמן הכירה את מרדכי גרבינסקי , חבר קיבוץ גבעת השלושה.


הם הקימו מחדש משפחה בגבעת השלושה,  בית חם ואווירה משפחתית נעימה לבנים ולנכדים של שניהם.

אמרה רחל בהקלטה: "כשעברתי לגבעה היו לי הרבה חששות. אבל כעת אני מאושרת. טוב לי עם מרדכי, יחד עם ילדינו".

והנה הגורל המר קטע באכזריות ובפתאומיות את המשאלה הצנועה הזו. כפי שנאמר בספר תהילים – "אנוש כחציר ימיו".. רחל נקטפה ממשפחתה וחבריה ואיננה. השאירה בעל, ילדים ונכדים. נקברה בגבעת השלושה.

חברי עינת זוכרים את רחל כאשה זקופה ונאה, תמיד עם חיוך, עיניה כחולות ובורקות, סימני שובבות ובגרות כאחד, ניהלה בית פתוח לאורחים וחברים, אשת שיחה נעימה, היתה אם דואגת לילדיה אך גם חברה טובה. תמכה בילדיה בעיסוקיהם באמנות , התגאתה בהישגיהם, סבתא "משוגעת" לנכדיה, בעלת טוב לב ונדיבות ללא גבול.

 

 

יהא זכרה ברוך.

 

חסר רכיב