חסר רכיב

רומיק (ירמיהו) שוהם

רומיק (ירמיהו)  שוהם
תאריך לידה: כ"ה שבט תרפ"ט - 05.02.1929
תאריך פטירה: 09.12.2008
 תולדות חיים

 

רומיק בן לסיה (אליעזר) וליזה שוהם (אדלשטיין), נולד בגבעת השלושה הישנה. היה בין הילדים הראשונים של הגבעה.

כבר בילדותו בלט בכשרונות רבים בציור ובלימודים בביה"ס. היה בעל בטחון עצמי רב ותמיד היה מוכן לנסות פעילויות חדשות. מגיל צעיר נהג בסוס ועגלה ומאוחר יותר נהג בטרקטורים ולמד לתקן טרקטורים ומכונות חקלאיות. גם כנער היה מנוסה בכל העבודות החקלאיות במשק. היה ספורטאי מצטיין ומקובל מאד בחברת הילדים. השתתף בחוג טיסנאות ולקח על עצמו אתגר מיוחד : בניית טיסן גדול עם מוטת כנפיים של 2 מטרים. המדריכים הזהירו אותו שהטיסן לא יצליח לעוף, אבל רומיק התעקש וסיים את בנייתו והטיסן הצליח לטוס למרחק של כ- 100 מטר. בגיל הנעורים הצטיין בריקודים והיה אהוב הבנות.

במשך השנים נולדו במשפחת שוהם אחיו -  זוהר, רותי ואילן. רומיק החל בפעילות ביטחונית בגיל 12. היה חניך בגדנ"ע ובנוער העובד והשתתף בפעולות הדרכה, יציאה למחנות ולימודי קפא"פ (קרב פנים אל פנים) ושדאות.


לאחר סיום בית הספר היסודי החל ללמוד בבית הספר המחוזי –שליד גבעת השלושה. לאחר שנה סירב להמשיך ללמוד בו וביקש ללמוד במקווה ישראל. רומיק טען כי הוא יודע על המכונות החקלאיות והגידולים טוב יותר מהמורים בבית הספר ולא רצה לבזבז זמן. כאשר סירבו בהנהלת הקיבוץ לאשר את לימודיו במקווה ישראל, הצטרף רומיק לעבודה בחקלאות בגבעה. עבד כטרקטוריסט ומפעיל מכונות חקלאיות במשך כשנה עד שקיבל אישור ללמוד במקווה ישראל.

גם שם הצטיין בלימודיו ורכש חברים חדשים ורבים. במקווה ישראל ב-1947פגש את מרים גלעד (לימים אשתו), לראשונה.

המצב המדיני והביטחוני היה מתוח ובני הנוער התכוננו לאפשרות של לחימה. רומיק סיים את לימודיו ועבד תקופה ביישור שטח בנגב עבור שדה תעופה לשימוש צה"ל. ב-1948התגייס לצה"ל ליחידת קומנדו על ג'יפים. היחידה השתייכה לגדוד 9 של חטיבת הנגב של הפלמ"ח. היחידה השתתפה בכיבוש באר שבע ובסוף המלחמה גם בכיבוש אילת. באחת ההפוגות של מלחמת השחרור ב-1949נפגשו שוב מרים ורומיק והפכו לחברים. עם תום המלחמה, שניהם השתחררו מן הצבא וחזרו הביתה, רומיק לגבעת השלושה ומרים לנווה עוז הסמוכה.  


במאי 1950 נישאו מרים ורומיק זה לזו, במסיבת חתונה משותפת עם עזה אומנסקי ואהרון וולף בגבעה.

בתם הבכורה, לילך נולדה ב- 1951 ודפנה בשנת 1953. עם הפילוג עברו כל בני המשפחה לעינת. במשך השנים נולדו לזוג גם הבנות - הדס ואיריס ואחריהם הבנים אורן ותומר.

ב-1956 לחם רומיק במלחמת סיני. עבר משבר עמוק כשרבים מחבריו נהרגו בקרבות ובהם חיים אטלס וזיוי צפרירי.

רומיק חזר אל העבודה בשדות. היה מרכז משק ואחר כך מנהל חברת "ייצור ופיתוח" שסיפקה עבודה לעולים חדשים. עיקר מומחיותו הייתה בגידול הכותנה, ענף שנכנס לארץ בשנות ה-50 ורומיק היה אחד מהראשונים שהתמחו בשיטות הגידול ובשימוש בכלים חקלאיים לייעול העבודה בענף. רומיק עסק בתחזוקה ושיפורים של קטפות הכותנה ומכונות אחרות לגידול הכותנה. בקיבוצים רבים ביקשו חברים את עצתו של רומיק בגידול כותנה וגידולי שדה אחרים ורומיק נענה ברצון לעזור בידע ובהדרכה.


רומיק זכור לחברי עינת כשהוא נוהג בג'יפ המיוחד ששיפץ, ובו נעזר כדי לעבור בשדות הכותנה ושאר הגידולים. בנסיעותיו בשדות לקח איתו גם את ילדיו והדריך אותם בטיולים בסביבת עינת.

היה אב מסור לילדיו וסב גאה. הכין לבנים אופניים, טרקטור, עגלות, מריצות, נדנדות – כל דבר שיש בו גלגלים לנוע, וגם סוכה במרומים לתפארת בנה על עץ הפיקוס ליד הבית.

זכה לראות 11 נכדים, חלקם זכו לבקר את סבא רומיק בשדה, עלו על הקטפות ושיחקו על "בלות" הכותנה. הבת דפנה שהתה תקופה מסויימת באנגליה ורומיק נהג לבקר אותה בהזדמנויות שהיו לו נסיעות עסקים לחו"ל.

רומיק הגשים בחייו את אהבתו הגדולה לחקלאות, לשדה, ליצירה טכנולוגית, ואת אהבתו לבני משפחתו הגדולה שתמיד שמח בחברתם והם השיבו לו אהבה.

רבים מחבריו ובני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. עובדי הגד"ש הביאו ללוויה קטפת גדולה לפרידה.

 

יהא זכרו ברוך.

 

(נרשם ע"י צוות ארכיון עינת ע"פ החוברת שהוציאה משפחתו של רומיק שוהם לזכרו)

 


 רומיק, מרים והבנות: לילך, דפנה, הדס ואיריס, 1963
חסר רכיב