חסר רכיב

סימה קוסובר

סימה קוסובר
תאריך לידה: י"ט אדר תרע"ח - 03.03.1918
תאריך פטירה: 02.11.2008

תולדות חיים

 

דברים מפי הבת ציפי ומתוך עבודת "שורשים" של הנכד, לירון פוליצר.


סימה נולדה בפורים, מרץ 1918 בכפר-עיירה ליד העיר אוּלְשָׁאן בפולין למאיר ופסיה בָּארָאן.

היא הייתה החמישית מתוך שמונת הילדים במשפחתה. סימה סיפרה שבשנות ילדותה הראשונות היו פוגרומים בכפר והמשפחה ברחה ליערות. כשחזרו לכפר מצאו בית הרוס ועברו לגור בעיר הסמוכה אולשאן. שם בנו בית גדול והתפרנסו מחנות מכולת ומאפייה. אביה של סימה יצא לחטוב עצים ביער, שם נפל עליו עץ והוא נהרג. סימה הייתה אז כבת 5.

סימה למדה ב"חדר" עם כל הילדים ונשלחה לבי"ס פולני שם סיימה 8 שנות לימוד וחזרה לבית לעזור בפרנסת המשפחה. למשפחה הייתה מסעדה גדולה שהאכילה את תושבי העיר.

בשנת 1941 פלשו הרוסים לעיר ולאחר מכן השתלטו הגרמנים על המקום וריכזו את היהודים בגטו באולשאן. כל משפחתה של סימה נשלחה למחנות עבודה. סימה עבדה בכמה מחנות בעבודות קשות; העמסת פחם, חפירות לטנקים וסלילת כבישים.

בסוף 1943 הועברה לגטו קוֹבנוֹ ומשם למחנה הריכוז שטוֹטהוֹף.

בתחילת 1945 הוצאו היהודים למצעד של 3 שבועות שבסופו הגיעו הניצולים ובתוכם סימה למחנה שבויים רוסי. בפברואר 1945 הרוסים שחררו את אסירי המחנה. אז פגשה סימה את אחת מאחיותיה ויחד חיו ושרדו ביערות. אחרי המלחמה הן הגיעו לעיר לודז' למחנה הכשרה של קבוצות עלייה לארץ ישראל.

שם הכירה את יצחק קוסובר ז"ל, הוא היה המורה לעברית שלה. בזמן המלחמה הוא היה פרטיזן, נלחם והסתתר ביערות פולין. הזוג נישא ב"הכשרה" ויחד נסעו למחנה מעבר באיטליה. בשנת 1948 עלו לא"י, היישר למעברת אוהלים בהרצליה.

באותה שנה נשלחו לקיבוץ גבעת השלושה ליד פתח תקוה. יצחק עבד בפלחה וסימה עבדה בבית התינוקות. ב20 בנובמבר 1948 נולדה ב"גבעה" בִּתם הבכורה מרים.

אחרי הפילוג ב - 1952 עברה המשפחה לעינת. סימה עבדה במחסן הפרודוקטים במטבח במשך שנים רבות. גם בחדר האוכל החדש בשנות ה - 80  מצאה את מקומה במטבח, ועבדה בו כדרכה, במסירות רבה. העוגות שלה היו לשם דבר ובעיקר "עוגת התפוחים של סימה". היא עבדה כחברה בצוות של "עינת אירועים" עד שחדר האוכל והמטבח נסגרו.

בגיל 82 מצאה את עצמה מחוסרת עבודה... היא התקבלה בזרועות פתוחות לסדנה על ידי הדסה להב ז"ל. כל השנים השתתפה בחוגים למלאכת יד ואהבה ליצור בחומרים שונים.

יצירותיה- מפות, וילונות מ"קרושה", תמונות, כריות ובובות, עדיין ממלאות את בית המשפחה.

בעקבות נפילה עברה להתגורר בבית דובדבני, שם חיה בשלווה כ-6 שנים עד לפטירתה.

סימה זכתה למשפחה אוהבת ומחבקת, הייתה אמא וסבתא מיוחדת במינה, לשתי בנותיה, שלושת נכדיה וחמשת נינותיה.

 

יהי זכרה ברוך.


 סימה ויצחק קוסובר עם הבת ציפי והנכד לירון

 

חסר רכיב