חסר רכיב

אליעזר גפן

אליעזר גפן
תאריך לידה: 26.08.1914
תאריך פטירה: 13.06.2002
תאריך לידה עברי: ד' אלול, תרע"ד
קורות חיים של אליעזר גפן כפי שסיפר לבתו שרה  ב- 30/4/1990

 

אבא נולד בלונינץ-קוז'נגרדוק שברוסיה הלבנה, להוריו  פייבל (שרגא) ושרה קוניק.

אביו עסק במסחר ואימו הייתה מורה ל- 7 שפות: אידיש, גרמנית, רוסית, פולנית, צרפתית, אספרנטו ולטינית. בבית שררה אווירה יהודית מסורתית : קבלת שבת, תפילות בבית כנסת בשבת. אמו תרגמה בבית הכנסת את תפילת השבת ע"י החזן לאידיש.

אבא למד בית הספר "תלמוד תורה" במשך 5 – 6 שנים, אימו לימדה קרוא וכתוב וחשבון. בביה"ס נכנס לכתה גבוהה יותר מגילו כי בגיל 3 שנים כבר ידע לקרוא ולכתוב בכמה שפות : פולנית, אידיש ועברית.

אחרי ביה"ס עממי למד בישיבה ואצל מורים פרטיים גמרא, מישנה ותלמוד. סיים לימודים בגיל 15 שנה, אך המשיך בערבים ללמוד גמרא ותלמוד אצל מורים פרטיים, וגם למד נגרות, שרטוט, קריאת תוכניות ועוד.

בגיל 18 יצא להכשרה של "החלוץ" לקראת העלייה לארץ ישראל. ההכשרה היתה ב"הורודיש" שליד העיר פינסק ואבא שהה בה כשנתיים וחצי. בהכשרה עבד במפעל ללבידים (דיקטים). בחלק ניכר מתקופת ההכשרה גוייס לצבא הפולני. בצבא שירת בחיל התותחנים – פרשים  (התותחים נגררו באמצעות הסוסים).

לתקופות מסויימות חזר להכשרה אך פעמיים גוייס שוב עקב מתיחות בין פולין וצ'כיה והמלחמה בין פולין וליטא. בשנת 1938 פגש את אמא (לאה נוצ'קובסקי) שהצטרפה להכשרה ועבדה במטבח. בסוף 1938 חוסל קיבוץ-ההכשרה "הורודיש" על פי צו של ממשלת פולין. חלוציה נשלחו לקיבוצים אחרים. אמא עברה ל"בריסק". אבא, שהיה כבר מומחה במקצועו, נשאר לעבוד במפעל-בית החרושת בכדי להרוויח כסף לקראת העלייה לישראל. אחותו הצעירה (אז בת 12 בערך) למדה בפינסק, אבא היה מבקר אותה מדי פעם ונותן לה כסף.

לאחר סגירת בית החרושת. נסע לעיירה "קוג'נגרדוק" לבקר ולהיפרד מהמשפחה לפני העלייה לארץ ישראל. לאחר לילה אחד ששהה עם המשפחה התחיל הגיוס למלחמה נגד גרמניה. אבא קיבל שוב צו גיוס לצבא הפולני. הפעם החליט שלא לוותר על תכניתו להגיע לארץ ישראל ולא התייצב ליחידה שהופנה אליה.  אבא נסע לעיר "ברנוביץ" (איזור גבול רוסיה-פולין), כי בברנוביץ היה הגוש של קיבוצי "שחריה" (ריכוז קיבוצים של חבל ארץ כ- 15 קיבוצים מהורודיש, פינסק ועוד). ב"ברנוביץ" אסור היה לשהות ללא רישיון מיוחד משלטונות הביטחון, מכיוון שהיה איזור גבול. לאחר כשבוע, בשבת בבוקר, הצבא והמשטרה הצבאית הקיפו את כל הבתים שהיו שייכים לקיבוץ (הקיבוץ היה מספר רחובות בעיר). במהלך החיפושים אבא נתפס ונלקח לחקירה (עם עוד מספר אנשים). מי שהיה לו רישיון שוחרר ולמי שלא היה רישיון נעצר. לאבא לא היה שום מסמך, לא רישיון שהייה, לא תעודת זהות ולא פנקס צבאי כי מסמכים אלה נשלחו על ידי מרכז "החלוץ" לקבלת היתר יציאה מפולין, לכן שפטו אותו לחודשיים מאסר בבית הסוהר המרכזי עם אסירים פוליטיים ופליליים.

לאחר שחרורו, בכדי שלא יזוהה כעריק או אסיר, קנה מגבעת ומעיל ארוך וכך חזר לקיבוץ ההכשרה ב"ברנוביץ" . כדי שלא ייתפס על ידי הצבא עבר גלגולים ונע ממקום למקום כשהוא מנסה למצוא דרך להגיע לארץ ישראל. גם מוסדות "החלוץ" שאליהם פנה לא הסכימו שישהה אצלם מחשש לשלום כל החברים האחרים, והציעו לו להסתתר ביערות. אבא הצטרף לקבוצת חלוצים שהסתתרה ביערות מחשש הגיוס לצבא. לאחר כמה שבועות ביערות נסע עם עוד חלוצים ברכבת לכיוון גבול רומניה. לפני תחנת הגבול ירדו מהרכבת ובעזרת גוי אוקראיני חצו את הגבול בסתר. חברי הקבוצה הגיעו לאחר טלטולים לים השחור ושם עלו על ספינה שהפליגה לארץ ישראל. ב 30.5.1939 הספינה נתפסה על ידי הבריטים והמעפילים הועברו למעצר. לאחר השחרור מהמעצר ביקש להגיע לקיבוץ רמת הכובש, שם היו לו מכרים וביניהם אמא – לאה (לייקה) שכבר הגיעה לפניו לארץ  בספינת המעפילים "אטרטה" .

אמא ואבא התחתנו ב- 15 במאי 1940. הם ניסו את מזלם בעיר ועברו לראשון לציון . ב-1941 נולד בנם הבכור שרגא, לאחר שנה חזרו לרמת הכובש. בשנות ה-40 נולדו גם בנותיהם צפירה (1945) ושרה (1947) וב -1950 נולדו התאומים אמנון ותמר. ברמת הכובש עסק אליעזר בנגרות ובחקלאות. בשנת 1953 , בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית, עברו בני משפחת גפן לעינת עם עוד חברים וחברות והיו בין מייסדי ובוני הקיבוץ.

אבא היה איש עבודה, ברוך כשרון לעבודת ידיים. היה בין הבונים של בתי עינת הראשונים. עיסוקו של אבא בעינת היה נגרות. עבד בנגריית הקיבוץ ובשעות הפנאי ייצר גם רהיטים לביתו. אהב לקרוא ספרים והתעניין בהיסטוריה. נהג לספר לילדיו ולנכדיו על אירועים חשובים בהיסטוריה כמו מלחמות העולם והסכמים שנחתמו בין המעצמות.

נהג לכתוב ולהקריא ברכות לחברים ובני משפחה באירועים שונים. כתב מאמרים בעלוני עינת בנושאים פוליטיים וחברתיים ולהבדיל גם הספדים לחברים שהלכו.

אבא היה קשור מאוד לאחיו  שלמה שטיפמן ומשפחתו  שגרו בקיבוץ אפק. דאג לשני בניו של אחיו – אפרים ויצחק, כמו לילדיו. זכה לראות את כל ילדיו מקימים משפחות, היה קשור לנכדיו ולנכדותיו, ניניו ונינותיו. נפטר לאחר מחלה קשה ונקבר בבית העלמין בעינת.


יהי זכרו ברוך.

שרה ברנדפלד (גפן)



לייקה ואליעזר גפן –שנות ה-70
גפן הנגר



חסר רכיב