חסר רכיב

שמואל ווליניץ

שמואל ווליניץ
תאריך לידה:
תאריך פטירה: 21.11.1943
תאריך לידה עברי: תרע"ג
מקום לידה: פולין
שם האב: משה יצחק
שם האם: אסתר
בן/בת זוג: פסיה שפירא
שמות הילדים: ימימה
מקום נפילה: רמת הכובש
שמואל באתר ההנצחה לחללי מלחמות ישראל

סיפור חיים

 

בן אסתר ומשה יצחק. נולד בשנת 1913 בכפר מאלאגלושה שליד פינסק בפולין. בכפרו למד בבית ספר עברי ובסניף הגימנסיה "תרבות". שמואל חונך באווירה של תרבות ועל ברכי הציונות והספרות העברית והיה יוצא עם אחיו ואחיותיו לעבודה בשדה. כשגדל, המליצו לפניו הוריו שייסע אל אחיו לארצות הברית ללמוד שם בסמינר למורים, אבל הוא בחר בפעילות ציונית והיה ממייסדי "החלוץ" ו"החלוץ הצעיר", והרוח החיה בהם. אחר כך עשה ארבע שנים בקיבוץ הכשרה בטארנופול שבגוש ורבה-קלוסובה, וכשחוסלה שם ההכשרה עבר לשנה נוספת ללודז'.

בשנת 1938 עלה לארץ-ישראל והצטרף לבוניה ומגיניה של רמת הכובש. נישא לפסיה שפירא וב-1940 נולדה בתם ימימה.

הימים היו ימי מאורעות דמים ובאחד מהם נפצעה קשה אשתו, פסיה, בידי כנופיית פורעים ערבים שהתקיפו את המכונית בה נסעה. הוא הגיב על כך באומץ ובשלווה עצורה: "התנסיתי קשה, אבל איני נרתע, העתיד הוא שלנו". היה חסון ומוצק, התמסר בחדווה לעבודת החקלאות בענף המספוא ובכך עמד לו ניסיונו מתקופת ילדותו. לאחר שעות העבודה הרבה בקריאה, לפעמים עד שעות הלילה המאוחרות והמשיך להעשיר את עצמו באוצרות תרבות ישראל שהתחיל לספוג בילדותו. אמנם מיעט להתערב בענייני הציבור אולם ער היה לכל המתרחש בחברה ובתנועה. עם זאת הקדיש מזמנו לתחביביו: משחק השחמט ונגינה בגיטרה, כינור ומנדולינה.

בבוקר יום ה-16.11.1943  חדרו לרמת הכובש מכוניות צבאיות מלאות חיילים בריטיים חמושים. עד מהרה הוכנסו חברי המשק למכלאות שהקימו החיילים מגדרות תיל והחלו חיפושי נשק, מלווים בהפיכת אוהלים, פיזור חפצים ועקירת רצפות. בחיפושים לא נמצא דבר. החיילים החלו להעלות את חברי הקיבוץ למכוניות, אבל הללו גילו התנגדות עזה ולפיכך הוכו קשה בקתות הרובים. ארבעה עשר מן הפצועים נלקחו לבית חולים, ביניהם אף שמואל שאיבד את הכרתו. חמישה ימים שכב ללא הכרה בבית חולים ממשלתי בשכם וביום כ"ג בחשון תש"ד (21.11.1943) נפטר מפצעיו.

הלוויתו החלה בירושלים, מחצר המוסדות הלאומיים, שם הספידו משה שרתוק (שרת), ונמשכה ברמת הכובש. המונים רבים מיישובי הסביבה באו לחלוק לו כבוד אחרון וליד הקבר הפתוח בבית העלמין של הקיבוץ ספדו אנשים מרכזיים בישוב העברי: גולדה מאיר, אברהם שפירא, יצחק טבנקין, חזני, יעקב ריפתין וזרובבל. ב.מינקובסקי שספד בשם המשק אמר בין השאר: "נביא אותו לקבורה ליד חבריו שנפלו בשנות המאורעות. הממשלה אשר לא ידעה למנוע את רצח החללים ההם הוסיפה עליהם עוד קורבן אחד, על אשר לא רצינו להיות הפקר, על אשר לא רצינו להישאר בלתי מזויינים מול מרצחים האורבים לנו מכל צד". הניח אשה ובת.

במלאת שלושים למותו הכריזה הקרן הקיימת לישראל על נטיעת יער על שמו ועל שם רמת הכובש וההיענות הגדולה מצד ילדים ובני נוער, נוטרים וארגונים ומוסדות רבים ביטאה את אחדות הישוב באותם ימי מבחן. שמו הונצח בספר ה"הגנה" ובבטאון מפא"י – "בימים אלה". רשימה לזכרו התפרסמה ב"הפועל הצעיר".

 

יהי זכרו ברוך.

 

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך על ידי משרד הבטחון)


שמואל עם בתו התינוקת - ימימה, 1940
פסיה, ימימה ושמואל ווליניץ, 1942

 

חסר רכיב